(מתוך הרצאה שהעברתי למתמודדים.ות עם מחלת הפרקינסון בסמינר הקיץ של העמותה לפרקינסון בישראל, אוגוסט 2023).
מחלת הפרקינסון
מופיעה יותר אצל מבוגרים ושכיחותה עולה עם הגיל. הגיל הממוצע בו מופיעה המחלה בישראל הוא 58. השפעתה ניכרת במערכות רבות בגוף, הקשורות קשר הדוק לתזונה. הטיפול התרופתי עצמו עלול להשפיע על המצב התזונתי וגם מושפע מהיבטים תזונתיים.
על משפיע הפרקינסון?
הרשימה ארוכה למדי: מערכת העיכול, חוש הטעם והריח, מסת וכוח השרירים, צפיפות העצם, השליטה על התנועה, המצב הקוגניטיבי. כאשר נלווים למחלה ירידה במשקל וצריכת מזון לא מספקת עולה הסיכון לתת תזונה ולהידרדרות בריאותית נוספת.
מה בעצם הבעיה?
הגורם לשינויים הוא הפגיעה הסלקטיבית במערכת העצבים, בתאים במוח המייצרים דופמין. הדופמין הוא החומר המשמש להעברת מסרים בין התאים, המשפיעים על היכולת לבצע תנועות באופן תקין. כאשר רמת הדופמין המופרש יורדת, נגרמת פגיעה הדרגתית במערכת העצבים ולכך השפעה על מערכות נוספות בגוף.
מה כדאי לדעת ולעשות במישור התזונתי?
ברמה העקרונית כדאי לדעת:
מצב תזונתי טוב בקרב חולי פרקינסון משפר את חומרת המחלה ואת עוצמת התנועות הלא רצוניות.
מומלצת הערכה תזונתית לפחות פעם בשנה ובכל עת בה יש שינוי במצב, על מנת לתת מענה תזונתי מדויק ומתאים.
מומלץ לבדוק אחת לתקופה את רמות ויטמין D, 12B וחומצה פולית בדם.
מספר דגשים תזונתיים למצבים שכיחים שונים:
במידה שיש בחילות – כדאי לאכול ארוחות קטנות ולהפריד שתיה מהאוכל. אם חייבים בכל זאת לשתות בארוחה – כדאי בלגימות קטנות.
טיפול בעצירות צריך לכלול כמות מספקת של סיבים תזונתיים ממקורות שונים – ירקות ופירות, דגנים מלאים, קטניות וכן שתיה בכמות מספקת. מומלץ במקביל להפחית את צריכת המזון המעובד, שבדרך כלל דל בסיבים ועשיר בשומנים, שזמן העיכול שלהם ממושך יותר.
במידה שיש קשיי בליעה או חשד לכך – יש לעבור הערכת בליעה אצל רופא.ת אף אוזן גרון או קלינאי.ת תקשורת העוסקים בנושא ובהתאם לממצאים ולהמלצות המרקמים להיעזר בדיאטני.ת קליני.ת להרכבת תפריט מתאים.
עבור מי שמטופל.ת ב-DOPA-L – מומלצת הדרכה תזונתית לגבי אופן נטילת התרופה, שיאפשר ספיגה והשפעה מיטביים.
מה כדאי לאכול?
בשנים האחרונים בוצעו לא מעט מחקרים, שניסו לענות על השאלה הזו. נבדק הקשר של מגוון מזונות כגון יין אדום, שמן זית, קפה וגם חלבונים, פחמימות ושומנים לגיל הופעת המחלה, קצב התקדמות המחלה וחומרת הסימפטומים. הממצאים לא היו מספיק נרחבים ומבוססים כדי לצאת בהמלצות לציבור לרכיב תזונתי כזה או אחר.
מה שכן נמצא קשור בצורה מבוססת וחזקה יותר הוא התזונה הים תיכונית כדפוס תזונה כולל, הקרוב יותר לטבע. התזונה הים תיכונית מתבססת על מזונות מהצומח, מזון פחות מעובד וצריכה במתינות של מוצרים מן החי. ישנו ייצוג לכל קבוצות המזון, סיבים תזונתיים בכמות מספקת, ויטמינים ומינרלים ומגוון של רכיבים תזונתיים מומלצים כדוגמת הפוליפנולים.
חשוב!
התאמה אישית היא המפתח לכל טיפול תזונתי מיטבי. מומלץ למתמודדים עם מחלת הפרקינסון לקבל יעוץ תזונתי אישי מדיאטנ.ית קליני.ת העוסק.ת בתחום, להתאמת תפריט מתאים לצרכים, האתגרים הבריאותיים והעדפות אישית.
מקורות וקריאה נוספת :
· Bianchi VE, Rizzi L, Somaa F. The role of nutrition on Parkinson's disease: a systematic review. Nutr Neurosci. 2023 Jul;26(7):605-628.
· Burgos, R., Bretón, I., Cereda, E., Desport, J. C., Dziewas, R., Genton, L., ... & Bischoff, S. C. (2018). ESPEN guideline clinical nutrition in neurology. Clinical Nutrition, 37(1), 354-396.
· Ó Breasail, M., Smith, M., Tenison, E., Henderson, E., & Lithander, F. (2022). Parkinson's disease: The nutrition perspective. Proceedings of the Nutrition Society, 81(1), 12-26.