top of page

אי ביטחון תזונתי בזיקנה



ביטחון תזונתי – על מה מדובר בעצם?

כאשר מדברים על ביטחון תזונתי מתכוונים למצב בו לכלל האנשים בכל זמן יש גישה פיסית וכלכלית למזון בטוח ומזין לפי הצרכים וההעדפות התזונתיות שלהם ובכמות מספקת. כמות מספקת לצורך מה? להבטחת חיים הן בריאים והן פעילים. הביטחון התזונתי אם כן הוא מושג רחב, ואפשר להיווכח בכך בהיבטים השונים המרכיבים אותו:

1.      זמינות פיסית של המזון - ברמה הלאומית (מלאי, סחר, היצע).

2.      נגישות למזון  - ברמת משק הבית, כאשר הכוונה היא לפן הכלכלי (רמת ההוצאות וההכנסות, מחירי המזון).

3.      צריכת המזון – ברמת הפרט (הגיוון התזונתי, הרגלי אכילה והכנה נכונה של המזון). 

4.      יציבות – גישה סדירה למזון ברמת הפרט, ברמת משק הבית וברמה הלאומית.  

 

איך קשורה הזיקנה לביטחון התזונתי?

היבטים שונים בזיקנה עלולים להעלות את הסיכון לאי ביטחון תזונתי כמפורט כאן :

היבטים בזקנה

השפעה אפשרית על הסיכון לאי ביטחון תזונתי

 

היבטים פיסיולוגיים של הזקנה –

 

ירידה בכוח ומסת השרירים

ירידה בצפיפות העצם

שינויים בתפקוד מערכת העיכול

שינויים באיזור הפה ומערכת השיניים

 

 

 

ירידה בצריכת המזון.

צריכת מזון פחות מזין.

ירידה בגישה סדירה למזון.

 

 

היבטים פסיכולוגיים וחברתיים בזקנה

 

צמצום מעגלים חברתיים.

שינויים בתפקידים (משפחה, מעגל העבודה).

עלייה בתלות.

צמצום משאבים כספיים.

 

 

 

ירידה בנגישות למזון (מבחינה כלכלית).

ירידה/שינויים בצריכת המזון.

ירידה בגישה סדירה למזון.

פתולוגיות השכיחות יותר בזיקנה

 

סרקופניה (איבוד משמעותי של כוח ומסת השרירים)

שבריריות (FRAILTY)

ירידה קוגניטיבית משמעותית

 

 

 

ירידה/שינויים בצריכת המזון.

ירידה בגישה סדירה למזון.

 

ומה קורה בישראל?

בישראל של ימינו כ-12% מהקשישים מצויים באי ביטחון תזונתי. כאשר מחפשים את הכתובת לטיפול בבעיה מוצאים ריבוי כתובות וסוגים שונים של גופים, שאמורים לתת מענה: משרדי ממשלה שונים, גופים לאומיים נוספים כדוגמת ביטוח לאומי, הרשויות המקומיות, ארגוני המגזר השלישי (העמותות השונות). ריבוי העוסקים במלאכה לא תמיד משרת בצורה מיטבית את הקשישים הזקוקים לסיוע. לכן, חשובה המודעות לנושא בקרב הציבור המבוגר, בקרב המטפלים בזקנים.ות ובני.ות משפחותיהם,

במסגרת אותה מודעות מומלץ גם להתייעץ עם תזונאים.ות קליניים.ות לגיל השלישי– יעוץ תזונתי מקצועי ותשאול תזונתי מותאם יכולים לסייע לזהות סיכון לאי ביטחון תזונתי ובהתאם לכך להתאים תכנית תזונה, שתשפר את צריכת המזון ותסייע לחבר לגורמים המתאימים בקהילה לסייע בהיבטים נוספים.

 

 

מקורות לקריאה נוספת

1.      מייזל יונת, מערך הביטחון התזונתי בישראל, סקירה, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 2021.

2.      סקר ביטחון תזונתי, המוסד לביטוח לאומי, 2021.

3.Rome Declaration on World Food Security, World Food Summit, November 13th–17th 1996.

Yorumlar


bottom of page